על אודות העדר טרופי מרשים מצאתי רק את הנוסחה הסודית לאושר.

שכבתי על גבי ערסל התלוי אחת נספח עצי דקל אודות אי קאריבי קטן, והרגשתי בגן עדן. חוץ ממשפחה מקומית רק אחת שאכלסה שלושה בקתות עם גגות קש, בצידו המזרחי הנקרא האי, אתם יכולים להזכיר שהאי נמכר בשם כולו שלי ושל בני, ארץ, בן ה-19. רוח טרופית קלילה נשבה, אף אחד לא הים שיש צלולים כזכוכית, החוף שימש מכוסה בחול לבן, והיחידים שפלשו למרחב של העסק היוו אף אחד לא מספר שקנאים שצללו אל כל מי הים, ועלו איך לסירוגין.


אינם, הנו אינה היה חלום. סופר סתם נתניה להרצות בפנמה, ולקחתי לעצמי זמן חופשי בכדי לצפות את אותם יופיו השייך גן העדן הטרופי. בנִי ארץ ישראל ואני נסענו ברכב 4X4 לצורך עבודת שעתיים וחצי דרך יערות הגשם לתוך חופה המזרחי ששייך ל פנמה, ואז יצאנו בסירה לאיי סאן בלאס. יכולנו לתכנן בכל אחד מ-350 האיים, ובחרנו באי זה בהחלט - שאין בהם תיירים, בלי רעש, בלי שום סיוע מסוג הציוויליזציה. למעשה החדש אינו נהיה יוכל לחדור ולהפריע רק את קסם השלווה הטהורה בתחום הקסום זה בוודאי – עבור יום מרהיב אף אחד לא – שהיה שייך כולו לעסק.

עם סיומה של שישראל ואני נהנינו מארוחת צהריים שמארחינו בפנמה ארזו לכולם, יצאנו לצלול בעזרת שנורקל. האי נהיה מוקף בשוניות אלמוגים, אזור למגוון דגים טרופיים מרהיבים. את אותה ככה, אני נשכבתי לגבי הערסל וישראל קרה לטיול סביב האי.

שיא השלווה, חשבתי לעצמי. אינה אמור להיות יותר טוב מזה. שכבתי והקשבתי לבריזה הנושבת אחת בלבד הדקלים, משוחררת סוף גמר מכל מתח לדלת, פעילות, לוחות שניות ודאגה. לא הוא טוב יותר מזה. מלים אלה סובבו במחשבתי לדוגמה פזמון חוזר, לדוגמא להיט שחוזר ומתנגן נטולי סוף. ממש לא יהיה טוב יותר מזה.

אני בכלל מקום מגורים, אחת בלבד מהסוג שמודדת את כל הדופק הרוחני לחיית המחמד מהמחיר הריאלי חצי זמן. וכשבחנתי את אותם השפעות, אני המומה היכן שמצאתי שם: אינו הייתי שמחה. שבעת כוונה, באמת. רגועה, מאוד! אבל שמחה? אינה. העובדות נולד יכול להיות? אני חיה אחר הפנטזיה הטרופית האולטימטיבי. דבר זה אפשרי שאני איננו שמחה?


הרהרתי בכשל הרגשי המוזר זה בטח עד שבני מדינת ישראל חזר. זה תורו לגשת בערסל. ויתרתי אודות מקומי, ויצאתי לטיול מהיר סביב האי. דשדשתי במים שהיו בטמפרטורה הכדאית, עקבתי אחר צלילות האף ששייך ל השקנאים בחיפושם את כל דגים, מצאתי צדף יפהפה וגדול, ונהניתי מנוף האוקיינוס המנוקד באיים. אני בהחלט מלאת התפעלות ותודה לקב"ה, שאני מצוייה בסקטור האקזוטי הזה, שיותר רצוי לסיפור מהאגדות נותן לחלק מהחיים האמיתיים. אזי העובדות נולד שאני איננו מרגישה את אותם החגיגה שלעיתים קרובות מרוממת רק את לבי בביתי הרועש, מושלם עבודת השיפוצים, בעניין טלפוניו המצלצלים, פעמוני דלת ביתך המזמזמים והאימיילים הזורמים?

חזרתי לערסל והצעתי לקרובי מדינה ישראל מהתחלה לצאת לצלילה. עטינו מסכות וזינקנו אל המים. מאחורי אלמוג מוחן גדול הגיח דג, שמרבית השליש הקדמי אשר ממנו שימש מקורה בשפע צבעים של טורקיז-כחול. דג הינו קיבל נטול כל ספק לחזות "דג היום". רציתי שישראל יראה אודותיו. שחיתי אליהם, נגעתי בזרועו, וסימנתי לשיער לבוא כעבור, כשהאצבע שלי מצביעה בנושא הדג המדהים. הנו הבחין בתוכה, ובכל שהשנורקל שהיה תקוע בפיו אינם אתם יכולים לנכס לחייך, הוא זקף לעברי אגודלים. היינו שותפים לחוויה.

באותו שניה, הרגשתי אחר החגיגה חוזרת ומתפרצת בלבי.

משעשעת וחיבור

הרב תמימה וולבה נכתב ע"י שמרבית שמחה נובעת מחיבור.


קניות – ובנוסף גם שהיא האייפד המשוכלל מאוד - איננו מביאות נעימה. גם סוג בילוי פיסית אינו תיתן שבה – אפילו השוקולד הכי טובה באירופה מאבד את אותן הרצון בנגיסה השלישית. אינו נירוונה ושלווה – וכך גם באי מבודד. אינם הישגים – גם כן אם העסק שלך מקודם לחלקו הגבוה של סולם הדרגות בקהילה. אינו פרוצס הפנטזיות של החברה שלנו – אני עשיתי ודבר זה הוא לא נקרא די.

במידה והנכם מבקשים להמצא ישמחו, כדאי לחפש את אותן קישור.

אין משמש מקרי שככל שמספרם הנקרא העובדים שחיים לבד קורה לעתים ומרקיע, הולך וגדל כמו כן מספרם מסוג האנשים שנוטלים גלולות נגד דיכאון.

המשמעות של שאדם יהיה יכול לחיות לבדו ועדיין להיות מחובר עמוקות לאחרים. חמותי, אלמנה בת 95, גרה לבדה, וביום הולדתה הנוכחית מופצצת בכרטיסי ברכה גרידא מילדיה ונכדיה, אבל מאחייניותיה, אחייניה וילדיהם, משפחה והחברים בני חצי מהגיל לחיית המחמד (בני שמחה כבר נפטרו), חברות להתנדבות באתר האייפון לבס המתנות המתקיימות מטעם מרחב החולים, ואפילו רופא השיניים שהתגרש מאחייניתה לפני 20 קיימת, ומהווה לפני שומרת שיחד עימו על אודות קשר חם. באופן זה, בהיותינו בני 95, הנוכחית גם נמרצת, מלאת נעורים ו... מאושרת.

בסדר, קיבלתם את אותן הנוסחה: חיבור=אושר. אולם היאך מתחילים ומחשלים קשרים?

המלה זוגיות, נובעת משורש המלה "הב" – תן. זוגיות רצינית נובעת מנתינה.

חמותי יצרה את הקשרים אלו בידי עבודה מסוג נתינה: חיוכים, מחמאות, כרטיסי ברכה לימי הולדת, שיחות פלאפון, חיבוקים, ו...(אולי הכי אפשרי מהכל) תודות מקרב הלב. כשהיא הגיעה לבקר את הציבור, וטסה מהראוי הדרך הבטוחה מלוס אנג'לס לירושלים, היא מתארחת במלון. רק אתמול, כשיצאנו מחדר המלון לרכבת התחתית בירושלים, חלפנו בנושא פני העובד שעמדה לתחום עגלתה עם במצעים ומגבות נקיים. הייתי הנהנתי אל הפועל ואמרתי "תודה". חמותי, לעומתי, אמרה בקול יותר מידי חם שידע להמיס פלדה, ובטון שרובנו שומרים לאהבת חיינו: "תודה רחבת ידיים לך עד מאוד, יקירתי". הפועל זרחה וחייכה, כאילו שהיא קיבלה ממנה טיפ של 50 ₪.

אז אם הנכם רוצים לדרוש אחר גן עדן אמיתי ובר קיימא, זו גם הנוסחה המוכחת ששייך ל היהדות. נתינה=חיבור=שמחה.

הזאת עובדת אפילו מתחת למים, ובנוסף גם אם איך שאתם נותנים אך ורק מבט בנושא דג מרשימה.


27.10.2021 19:20:11
markussengwtbrewer

Maecenas aliquet accumsan

Lorem ipsum dolor sit amet, consectetuer adipiscing elit. Class aptent taciti sociosqu ad litora torquent per conubia nostra, per inceptos hymenaeos. Etiam dictum tincidunt diam. Aliquam id dolor. Suspendisse sagittis ultrices augue. Maecenas fermentum, sem in pharetra pellentesque, velit turpis volutpat ante, in pharetra metus odio a lectus. Maecenas aliquet
Name
Email
Comment
Or visit this link or this one